איציק גזלה
אני סנסאי איציק גזלה, דאן 4 מאמן ומתאמן מעל 25 שנים, כיום אני בן 33.
התחלתי להתאמן קראטה בגיל 6 אצל מאמן קראטה שהיה תלמיד של חיים בכר, התאמנתי אצלו עד גיל 14, לאחר אירוע לא שיגרתי שעברתי אצל אותו מאמן, החלטתי שאיני יכול להמשיך להתאמן באותו המקום ומכיוון שקראטה היה כל עולמי חיפשתי מכון אחר להתאמן בו.
רצה הגורל ובגיל 14 וקצת הגעתי עם אחי הגדול קובי שליווה אותי למכון של חיים בכר ברח' ז'בוטינסקי 16 בפ"ת על מנת להתרשם.
נכנסתי בדיוק בסוף האימון בשעה 21:00 בערב ביום א' וברגע שראיתי את החיוך הגדול של חיים בכר על פניו ומסביבו נמצאים כל החניכים מחויכים, ידעתי שהגעתי למקום הנכון. אתם צריכים להבין שעד אותו יום חשבתי שלמאמן קראטה אסור לחייך והוא צריך להיות קשוח ורציני וחסר רגשות כלל...
לשמחתי , הגעתי לחיים בגיל צעיר, בגיל שעוד אפשר ללמוד ולשנות דברים.
מאותו היום, התאמנתי אצל חיים במסירות (למעט תקופות של פציעות כאלו ואחרות לצערי).
היום בגיל 33, לאחר שנים רבות של אימונים, תחרויות ואירועים מיוחדים, אני יכול להעיד שזו זכות גדולה בשבילי להיות יד ימינו של מי שקיבל אותי למכון בזרועות פתוחות וחיוך ענק ואינו שפט אותי על כך שהגעתי ממכון אחר, דבר שעד גיל 14 לא היה כלל מובן מאליו.
חיים בשבילי הוא דמות, הוא אדם ענק שאחראי לחלק גדול בעיצוב הדמות והאופי שלי. תמיד ידע להקשיב ולייעץ כשצריך גם בהיותי נער מתבגר וגם כיום כשאני אבא.
אני יכול להעיד שחיים הוא החבר הכי טוב שלי למרות הפרש הגילאים בינינו( כ- 30 שנה) אנחנו לא יכולים לא לשמוע אחד מהשני יותר מיומיים.
הקראטה בשבילי תמיד היה חלק בלתי נפרד מחיי, הוא נתן לי המון בחיים, הוא נתן לי בטחון, משמעת, קורדינציה, שלווה והרבה תכונות אופי שחייבים בחיים.
למדתי מחיים לדעת לא לוותר גם כשהכל נראה חסר סיכוי ובלתי אפשרי.
אני לא יכול לתאר לעצמי איזה אדם הייתי אם הקראטה לא היה חלק מחיי, איזה מין אופי היה לי, אילו תכונות היו לי. אני חושב שפשוט הייתי אדם אחר ואפילו לדעתי פחות מוצלח.
אני מאוד ממליץ לכל הורה ולכל אדם לבוא בעצמו או לשלוח את ילדיו ולהתנסות באומנות הלחימה קראטה בפרט אצל מורי וחברי היקר שיהאן חיים בכר שאין שני לו מבחינה מקצועית ואופי מיוחד שאני לא מכיר אצל אף אדם אחר.
איציק
יוני 2013